לחץ דם נמוך- מדריך למתחילים ולמתקדמים

עייפות וחולשה, קשיי ריכוז, כאבי ראש, סחרחורת ותסמינים רבים אחרים יכולים להיות קשורים ללחץ דם נמוך. מה גורם לתת-לחץ דם, מתי הוא מצריך טיפול ומה הקשר לסחרחורת שאנחנו חשים כשאנחנו קמים מהמיטה?

איזון תרופתי, הקפדה על שתייה מרובה וקפאין יכולים לשפר את תת לחץ הדם

הסיבות המובילות ללחץ דם נמוך כוללות טיפול בתרופות ללחץ דם גבוה

לחץ דם נמוך יכול לגרום לכאבי ראש, חולשה ואף התעלפות, במיוחד בקימה

תקציר

מהו תת לחץ דם?

תת לחץ דם (לחץ דם נמוך או hypotension באנגלית) הינו מצב רפואי נפוץ שבו הלחץ המופעל על ידי הדם על דפנות העורקים שבהם הוא זורם נמוך מהתקין. כתוצאה מכך, יש ירידה באספקת הדם לאיברי הגוף השונים – ללב, למוח, לכליות ולאיברים אחרים, אשר עלולה להוביל לפגיעה זמנית או קבועה בהם. מחקרים עדכניים אינם מעלים נתונים חד משמעיים באשר לשכיחות לחץ דם נמוך באוכלוסייה, אך ההערכות הן שבין 5-20% מהאוכלוסייה סובלים מלחץ דם נמוך תנוחתי (ירידה בלחץ הדם במעבר משכיבה לישיבה או עמידה, כפי שנסביר).

תת לחץ דם במבוגר מוגדר כלחץ דם הנמוך מהערך 90/60 ממ"כ.

תסמינים של לחץ דם נמוך

הסימנים השכיחים של תת לחץ דם נובעים מהירידה באספקת הדם לאיברי הגוף השונים, ובפרט

למוח וכוללים :

עייפות וחולשה
קשיי ריכוז
כאבי ראש
דופק מהיר
סחרחורות
טשטוש ראייה
התעלפות

גורמים לתת לחץ דם

תסמיני תת לחץ דם עלולים להופיע ממגוון סיבות, בהן מחלות ותרופות שונות, ירידה בנפח הדם
ובנפח הנוזלים בגוף כתוצאה מהתייבשות או דימום משמעותי, ירידה בפעילות הלב והפרעות בקצב
הלב, וכן מצבים אקוטיים כמו זיהום קשה (Sepsis) או תגובה אלרגית קשה הגורמים להרחבת כלי דם
וירידה בלחץ הדם. אחת הסיבות המובילות לתת לחץ דם היא תת לחץ דם תנוחתי (Orthostatic
Hypotension) – תת לחץ דם זמני הקיים בזמן המעבר משכיבה לישיבה/ עמידה ונגרם כתוצאה
מכשל במערכת הפיצוי התקינה של הגוף.

לעיתים קרובות אנחנו מתעלמים מלחץ דם נמוך, למרות שהוא יכול לגרום להתעלפויות ונפילות מסוכנות

התעלפות בעמידה- תת לחץ דם תנוחתי

תת לחץ דם תנוחתי מוגדר כירידת לחץ דם סיסטולי (ה'גבוה') ב-20 ממ"כ לפחות ו/או דיאסטולי (ה'נמוך') ב-10 ממ"כלפחות, בין 2-5 דקות לאחר מעבר משכיבה לעמידה.

תת לחץ דם תנוחתי יכול להיגרם מבעיה ראשונית במערכת העצבים האוטונומית האחראית על ויסות לחץ הדם או בשל מחלות (למשל סוכרת ופרקינסון) ותרופות הגורמות לפגיעה זו בצורה משנית.
תת לחץ דם תנוחתי שכיח בייחוד באוכלוסייה הקשישה, ושיעורו מגיע לעד 20% בקרב אוכלוסייה זו. כתוצאה מהירידה בלחץ הדם, מופיעים סימני לחץ דם נמוך ובהם סחרחורת, טשטוש ראייה ועילפון.

תת לחץ דם תנוחתי יכול להיות מסוכן במטופלים מבוגרים וקשישים, שנמצאים בסיכון מוגבר לנפילה, חבלה ושברים. במטופלים אלה יש מומלץ במיוחד לפנות לייעוץ רפואי לאיזון תת לחץ תנוחתי.

טיפול ומניעה של לחץ דם נמוך

הטיפול והמניעה בלחץ דם נמוך כולל את איתור הגורם ללחץ הדם הנמוך וטיפול בו (למשל, טיפול במחלה שבה יש חסר הורמונלי המוביל לירידה בלחץ דם, החזרת נוזלים במקרה של התייבשות). מעבר לכך, קיימות מספר המלצות כלליות להימנעות ממצבי תת לחץ דם, העיקריות שבהן:

1. הקפדה על שתייה מרובה ודיאטה הכוללת צריכה מספקת של מלח באנשים שאינם סובלים

ממחלת לב או מאי ספיקת לב.

2. מעבר איטי משכיבה לישיבה, השתהות של כחצי דקה ורק לאחריה קימה לעמידה, על מנת

למנוע ירידת לחץ דם כתוצאה משינוי תנוחה.

3. נמצא שביצוע פעילות גופנית באופן סדיר עשויה לסייע להסדרת לחץ הדם.

4. הימנעות משתיית משקאות אלכוהוליים, אשר מרחיבים את כלי הדם ועלולים להוביל לירידה

נוספת של ערכי לחץ הדם (שימו לב שצריכת אלכוהול עלולה גם להעלות את לחץ הדם).

5. גריבת גרביים אלסטיות, רצוי עד לגובה המותניים, המונעות הצטברות נפח רב של דם

בורידי הגפיים התחתונות ובכך מגבירות את נפח הדם האפקטיבי ומסייעות למניעת ירידת

לחץ הדם.

6. הימנעות ממצבי עמידה ממושכת ללא תזוזה (כגון טקסים, עבודה שמירה וקופאות) ומארוחות גדולות שיכולות להפעיל את המערכת ה'מרגיעה' של הגוף (הפאראסימפטטית) ולהוריד את לחץ הדם.

טיפול תרופתי בתת לחץ דם

אם הטיפול המניעתי אינו צולח, סביר מאוד שיש מקום לבצע שינוי בטיפול התרופתי- ייתכן שהוא הגורם לירידה בלחץ הדם. כך, למשל, מינון גבוה של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות לטיפול בערמונית מוגדלת ותרופות פסיכיאטריות מסוימות נוטות לגרום לירידה בלחץ הדם מעבר לטווח המומלץ.

טיפולים תרופתיים ללחץ דם נמוך כוללים:
1. Midodrine: תרופה שפועלת על רצפטורים המצויים על כלי הדם ההיקפיים וגורמת
לכיווצם, ובכך מובילה להעלאת לחץ הדם. משמשת בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם תנוחתי.
2. Fludrocortisone: תרופה ממשפחת הסטרואידים שלה מספר השפעות: גיוס מאגרי
האנרגיה בגוף במצבי עקה (stress), פעילות נוגדת דלקת והשפעה על מאזן המלחים והמים
בגוף. התרופה מגבירה את ספיגת המלחים והמים ומונעת את איבודם בשתן, ובכך מעלה את נפח הדם ואת לחץ הדם.
תופעת לוואי אפשרית של התרופות הללו היא העלאת לחץ הדם מעבר לערכים הרצויים ולכן
מומלץ לנטר את לחץ הדם במהלך הטיפול התרופתי.
3. קפאין: הגברת צריכת הקפאין ל-100-250 מ"ג על ידי נטילת כדורים או הגברת צריכת הקפאין בתזונה (למשל באמצעות משקאות כמו קפה או תה). הקפאין גורם לכיווץ כלי הדם ובכך מעלה את לחץ הדם.

יש לציין כי נטען שלצמחים מסוימים, כמו ג'ינג'ר ואניס, יש השפעה הגורמת להעלאת לחץ הדם אך השפעה זו היא איננה מוכחת מחקרית.

לחץ דם נמוך, בניגוד ללחץ דם גבוה, לא גורם לסיכון מוגבר למחלות לב, שבץ וכליה בטווח הארוך.

עם זאת, תת לחץ דם יכול להיות מסוכן- בעיקר כשהוא גורם להתעלפויות ולנפילות.

לחצו כאן ליצירת קשר עם הצוות של פרופ' עדי לייבה- מומחה לנפרולוגיה, רפואה פנימית ולחץ דם

פרופסור עדי לייבה