top of page

תסמינים של לחץ דם גבוה ומצבי חירום

לרוב הסובלים מלחץ דם גבוה אין כלל תסמינים או תלונות נלוות. למעשה, יותר ממחצית מהם כלל לא מודעים למחלה. לעיתים, בעיקר כשלחץ הדם גבוה במיוחד (מצב שנקרא 'משבר לחץ דם') עלולים להופיע תסמינים שחשוב להכיר. מתי לחץ הדם מוגדר כמצב חירום ומתי לפנות לעזרה רפואית?

משבר לחץ דם הוא מצב רפואי דחוף שדורש טיפול.

גם לאחר הטיפול חשוב לשמור על איזון לחץ הדם

3

לעיתים, תיתכן עלייה קיצונית בלחץ הדם במסגרת 'משבר לחץ דם' שתתלווה בתסמינים שונים

2

יתר לחץ דם מופיע לרוב ללא תסמינים, על אף הפגיעה שלו באיברים רבים 

1

תקציר

משבר לחץ דם

מצבי חירום ביתר לחץ דם הם מצבים מסוכנים שיכולים לגרום לנזק מיידי לאיברים שונים בגוף

ומתאפיינים בעלייה משמעותית בערכי לחץ הדם (180 ממ"כ בערך הסיסטולי ו/או 120 ממ"כ בערך

הדיאסטולי). על פי הערכות בספרות המקצועית, משבר לחץ דם יתפתח בקרב 1% מהחולים עם יתר לחץ דם במהלך חייהם והוא נפוץ פי שניים בגברים מאשר בנשים.

מדובר במצב מסכן חיים שחשוב מאוד להיות מודעים לו, במיוחד כי בכ-10% מהמקרים האנשים לא יידעו כלל שיש להם לחץ דם גבוה עד למשבר.

סוגים של מקרי חירום בלחץ גבוה

מצב דחוף (Hypertensive urgency): מצב בו יש עלייה משמעותית בלחץ הדם שלא פוגעת
באופן מיידי באיברי הגוף. התלונות האופייניות הינן סחרחורת, כאבי ראש, דימום מהאף או
תסמיני חרדה. במקרים אלו חשוב להוריד את לחץ הדם, בעזרת תרופות דרך הפה, תוך
24-48 שעות.
בנוסף, חשוב לברר את הסיבה לעליית לחץ הדם או ליציאה מאיזון (לחץ נפשי, כאבים לפני
או אחרי ניתוח, טיפול תרופתי שמעלה לחץ דם ואחרים) ולטפל כדי שחוסר האיזון לא יחזור על
עצמו.


מצב חירום (hypertensive emergency): מצב בו יש עלייה משמעותית בלחץ הדם המלווה
בנזק לאחד או יותר מאיברי מטרה, העיקריים שבהם: עיניים, לב, מוח וכליות. התסמינים
הנלווים תלויים באיבר שניזוק:
1. עיניים – טשטוש ראייה והפרעות ראייה, בצקת או דימומים בבדיקת עיניים.
2. לב – התקף לב או כאבים בחזה, אי ספיקת לב חדה, בצקת ריאות וקושי בנשימה.
3. מוח – שבץ מוחי, שינוי במצב ההכרה והופעת חסרים נוירולוגיים.
4. כליות – פגיעה בתפקוד הכלייתי ואי ספיקת כליות חריפה.

 

הטיפול במצב חירום של יתר לחץ דם יהיה לרוב דרך הוריד, באשפוז.

במצבי חירום של לחץ הדם קצב העלייה של לחץ הדם הינו בעל חשיבות רבה, כמו גם הערכים של לחץ הדם ומשך הזמן בו שהית ב'משבר'. ככל שערכים אלו גבוהים יותר, כך הסיכון לנזק עולה.

איך מטפלים במשבר לחץ דם?

טיפול במשבר לחץ דם מתבצע באמצעות מתן תרופות שגורמות להורדת לחץ הדם תחת ניטור מצבכם הרפואי ומעקב אחר המדדים החיוניים שלכם. אם קיים חשד לנזק לאיברי מטרה, תופנו אל חדר המיון שם יינתן טיפול תרופתי, לרוב דרך הוריד, אשר יגרום להורדת לחץ הדם הגבוה תוך זמן קצר. הבחירה בטיפול התרופתי מושפעת מהתסמינים המלווים את משבר לחץ הדם וממידת הפגיעה באיברים נוספים כתוצאה מלחץ הדם הגבוה.  

בדיקת מעבדה ולחץ דם- חלק מהבירור למשבר לחץ דם

הופעה של תסמיני יתר לחץ דם יכולה להיות סימן לאירוע חירום. אסור להתעלם ממנה

מה יכול לגרום למשבר לחץ דם?

הסיבות השכיחות להתפתחות משבר לחץ דם הן אי נטילת תרופות ליתר לחץ דם באופן עקבי והפסקה פתאומית של הטיפול ביתר לחץ דם. זו אחת הסיבות שאסור להפסיק באופן פתאומי את הטיפול בתרופות ללחץ דם גבוה. 

סיבות נוספות שיכולות לגרום למשבר לחץ דם הן גידולים בבלוטת יותרת הכליה, סמים, תרופות מסוימות, רעלת הריון, פגיעה בתפקוד מערכת העצבים, מצבים שאחרי ניתוח ועוד. 

המשבר מאחוריכם? אתם נמצאים בסיכון למשבר חוזר

בקרב מטופלים הסובלים ממשבר לחץ דם קיים סיכון מוגבר למשבר לחץ דם נוסף ולסיבוכים הנלווים לו. בנוסף, למי שסובלים ממשבר לחץ דם קיימת שכיחות גבוהה יותר לסיבות משניות לאירוע (מחלות רקע, גידולים, שימוש בתרופות).
על כן חשוב שתבצעו בירור אצל רופא מומחה גם לאחר משבר יתר לחץ דם על מנת לאתר את הגורם שעומד בבסיס המשבר, אם אכן נמצא כזה.

טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם לאחר המשבר הוכח כמקטין את הסיכון למשברי לחץ דם נוספים ואת שיעורי התחלואה והתמותה הנלווית להם.

טיפול אחרי אירוע של לחץ דם גבוה במיוחד

אם לא אובחנתם עם יתר לחץ דם לפני המשבר רצוי שתבצעו כעת הערכה ללחץ הדם שלכם באמצעות מדידות חוזרות בבית, במרפאה או באמצעות הולטר לחץ דם: בדיקה שמאפשרת מדידה רציפה של לחץ הדם לאורך 24 שעות או יותר.

לאחר שאבחנת יתר לחץ הדם אושרה, מומלץ שתבצעו בירור רפואי עם רופא מומחה שיכלול היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית מקיפה וביצוע בדיקות עזר במטרה להעריך את הסיכון שלכם למשברים נוספים ולקבוע את הטיפול המיטבי עבורכם.

אם עולה חשד ליתר לחץ דם שניוני (מצב שבו יש גורם שיכול לגרום ללחץ דם גבוה) נדרש לבצע בירור נוסף כדי לאתר סיבות ליתר לחץ דם שניוני, שהן לעיתים הפיכות וטיפול בהן יוריד את לחץ הדם.

הטיפול ביתר לחץ דם כולל בתוכו שני מרכיבים עיקריים:

אימוץ אורח חיים בריא: כצעד ראשון לפני התחלת הטיפול התרופתי אך גם בכל שלב לצד הטיפול התרופתי. במסגרת זו, ההסתדרות הרפואית בישראל ממליצה על שינוי תזונתי הכולל הגבלת צריכת הנתרן, ביצוע פעילות גופנית והפחתת צריכת אלכוהול ועישון. על פי מחקרים בנושא, אורח חיים נכון יכול להפחית לחץ דם בשיעור של 8-14 ממ"כ.

טיפול תרופתי: נדרש ברוב החולים עם יתר לחץ הדם, לצד השינוי באורח החיים. הטיפול התרופתי כולל בתוכו מספר קבוצות של תרופות שהוכחו כיעילות באיזון לחץ הדם ובהורדת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם, העיקריות שבהן: חסמי מערכת רנין-אנגיוטנסין, חסמי תעלות סידן ותרופות משתנות.

הערכת התגובה לטיפול או שינוי תרופתי תעשה מספר שבועות לאחר מתן או שינוי הטיפול. בהמשך, מומלץ מעקב חודשי עד איזון לחץ הדם הגבוה. לאחר השגת יעד לחץ הדם הרצוי, באמצעות שינוי אורח חיים ו/או טיפול תרופתי, יתבצע המשך מעקב אחת למספר חודשים. לכל מטופל יותאם באופן אישי המעקב הנדרש ממנו על פי מידת איזון לחץ הדם, מידת ההיענות לטיפול ומחלות רקע נוספות.

לאחר הטיפול הראשוני בהורדת לחץ הדם בזמן המשבר חשוב להמשיך במעקב רפואי.

ביצוע מעקב וטיפול אצל מומחה ביתר לחץ דם יוכל להקטין את הסיכון להתקפי לחץ דם נוספים

השאירו פרטים ונחזור אליכם

תודה, נחזור אליכם בהקדם

bottom of page