מורידים את הלחץ: טיפול תרופתי ביתר לחץ דם

מעריכים ש-1.8 מיליארד אנשים ברחבי העולם סובלים מיתר לחץ דם וטיפול בלחץ דם גבוה הוא הגורם המוביל לביקורים אצל רופא המשפחה ולשימוש כרוני בתרופות. ביקוש כל כך גבוה הביא לכך שקיים מבחר אדיר של תרופות בשוק, אבל איך יודעים לבחור את התרופה הנכונה? סקרנו את היתרונות והחסרונות של התרופות השכיחות.

לעיתים קרובות נדרש שילוב של מספר תרופות במקביל, מה שמעלה גם את הסיכון לתופעות לוואי

בשנים האחרונות השתפרה מאוד היכולת שלנו לאזן לחץ דם גבוה באמצעות תרופות מתקדמות

חלק גדול מהאוכלוסייה סובלת מלחץ דם גבוה ונמצאת בסיכון מוגבר למחלות שונות

תקציר

יתר לחץ דם היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בעולם המערבי: 46% מהמבוגרים מעל גיל 20 בארצות הברית סובלים ממנה. הגדרות שונות ליתר לחץ דם נוגעות לא רק לערכים שנמדדים אלא גם לזמן, למקום ולצורה בה נמדדו. השונות הרבה נועדה לנסות ולאפיין טוב יותר תתי-סוגים של מחלה שמשפיעה על כל כך הרבה בני אדם, לטובת מחקרים עתידיים אך גם לטובת המטופלים עצמם.

כיוון שלחץ הדם שלנו מושפע משילוב של מערכות רבות בגופנו – הלב, כלי הדם, הכליות ועוד - שימוש בתרופות שפועלות באמצעות מנגנונים שונים חשוב להצלחת איזון לחץ דם.

העקרון המנחה בטיפול לחץ דם גבוה הוא להוריד את ערכי לחץ הדם כדי למנוע סיבוכים רפואיים ידועים של יתר לחץ דם כרוני (ממושך) כדוגמת אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות וסיכון מוגבר לשבץ מוחי ולהתקפי לב.

קבוצה ראשונה: חוסמי מערכת רנין-אנגיוטנסין

הכליות שלנו אחראיות על הרבה יותר מיצירת שתן. בין היתר הן יודעות להרגיש את לחץ הדם שלנו ולווסת אותו בעזרת חלבון שנקרא רנין. הרנין יכול להעלות את לחץ הדם דרך הפעלה של חלבון נוסף, אנגיוטנסין.

במצבים רגילים החלבונים הללו מונעים ירידת לחץ דם יתר על המידה, אולם ביתר לחץ דם כרוני עצירת הפעולה של החלבונים רנין או אנגיוטנסין תקטין את התרומה שלהם לעלית לחץ הדם ויכולה להחזיר אותו לרמות תקינות.

שתי תתי-קבוצות שייכות לקבוצה זו: הן נקראות בקיצור ACEi (עליה נמנות התרופות enalapril, captopril ועוד) ו-ARB (עליה נמנות התרופות losartan, valsartan ועוד).

קיימים יתרונות נוספים לקבוצה של חוסמי מערכת רנין-אנגיוטנסין מעבר ליכולתן להוריד לחץ דם. לדוגמה הן הוכחו כמעכבות התקדמות של אי-ספיקת כליות כרונית בחולים עם סכרת וכמשפרות פגיעות מבניות בשריר הלב ובעורקים הקטנים.

קבוצה שניה: חוסמי תעלות הסידן

הסידן אחראי בגופנו על כיווץ שרירים חלקים ובעזרתו העורקים שלנו יכולים להתכווץ במידת הצורך, כמו לדוגמה כדי לשמור על חום הגוף בטמפרטורה חיצונית קרה. כיווץ כלי הדם גורם לעלית לחץ הדם ולכן חסימת פעולת הסידן תמנע את הכיווץ הזה ובהתאם תפחית את עלית לחץ הדם.

לא כל חוסמי תעלות הסידן (או בקיצור: CCB) פועלים באותה צורה. חלקם פועלים יותר על דפנות כלי הדם בעוד שאחרים פועלים יותר על האותות החשמליים שאחראיים על כיווץ מסונכרן ויעיל של הלב. לכן חוסמי תעלות סידן מסוימים מיועדים להורדת לחץ דם ואילו אחרים ישמשו לטיפול דווקא במחלות לב אחרות כדוגמת הפרעות קצב.

חוסמי תעלות הסידן שמטפלים ביתר לחץ דם (כמו amlodipine, nifedipine) נחשבים יעילים במיוחד במניעת שבץ מוחי אך פחות יעילים במניעת התפתחות אי-ספיקת לב.

בחירת הטיפול התרופתי ללחץ דם גבוה הוא אומנות: תופעות לוואי הן שכיחות יחסית

קבוצה שלישית: משתנים

גורם נוסף שקובע את לחץ הדם שלנו הוא נפח הנוזלים בגוף שלנו והאיזון בין כמות הנוזלים לבין כמות המלחים בדם. לכן לדוגמה בהתייבשות נפוץ לראות לחץ דם נמוך. התרופות המשתנות מגבירות יציאה של נוזלים יחד עם מלחים מסוימים ובכך מפחיתות את לחץ הדם הגבוה.

תרופות אלו נחשבות יעילות ומסייעות גם בהפחתת תסמיני אי-ספיקת לב והבולטת שבהן היא hydrochlorothiazide. עם זאת יש להן תופעות לוואי בעיקר עקב ההפרעה שהן יכולות לגרום לאיזון המלחים בגוף.

כמו כן הן נחשבות יעילות פחות בחולי אי ספיקת כליות חמורה (GFR מתחת ל-30 מ״ל/דקה), אז מעדיפים בדרך כלל להשתמש במשתן furosemide (הידוע כפוסיד).

קבוצה רביעית: חוסמי קולטני בטא

קולטני בטא נמצאים במקומות רבים בגוף שלנו ואחראיים על שלל תכונות 'ממריצות' ובהן הרחבת סימפונות הריאה והעלאת הדופק. חסימת הפעולה שלהם תגביל את העלאת הדופק ובהתאם תעזור להפחית את לחץ הדם.

חוסמי בטא כמו metoprolol ו-propranolol נחשבים יעילים בעיקר במצבי תחלואה ספציפיים כמו תעוקת חזה, אי-ספיקת לב או מקרים של יתר לחץ דם שמלווה בדופק גבוה. באופן כלל, הם יעילים פחות בהשוואה למשתנים במניעת שבץ מוחי ומעלים סיכון להופעת סכרת.

תרופות נוספות שכדאי לציין

פרט לארבע הקבוצות הבולטות שצוינו קיימות בשוק עוד תרופות רבות לטיפול ביתר לחץ דם. ביניהן נמנות לדוגמה תרופות שחוסמות קולטני אלפא – אשר בדומה לקולטני ביתא נמצאים במקומות רבים בגוף ולכן חסימתם יכולה להוביל לתופעות לוואי רבות יחסית; ותרופות שחוסמות קולטני אלדוסטרון – חלבון שנמצא בהמשך השרשרת של רנין-אנגיוטנסין ושמיועדות כקו טיפול רביעי ביתר לחץ דם עמיד 'אמיתי'.

קווי הטיפול המנחים של החברה הישראלית ליתר לחץ דם, שבראשה עומד פרופ' עדי לייבה, מתייחסים לשתי הקבוצות הללו כקו טיפול רביעי – כלומר לאחר כשלון של 3 טיפולים אחרים – בין היתר כיוון שיעילותן נמוכה יחסית ותופעות הלוואי שלהן אינן מבוטלות.

תרופות אחרות כמו clonidine ו-alpha-methyl-dopa נחשבות כיום נדירות יותר אך לעתים מהוות טיפול מועדף באוכלוסיות מיוחדות. לדוגמה מתילדופה נחשבת תרופה בטוחה לשימוש לטיפול ביתר לחץ דם בזמן ההריון.

כיצד בונים את תכנית הפעולה לטיפול ביתר לחץ דם?

עם היצע כל כך מגוון של תרופות חשוב להתאים את התרופה למטופל – לפי הגיל שלו, המחלות הנלוות ותופעות הלוואי מהן הוא עלול לסבול במהלך הטיפול. לכן אחד מהצעדים המנחים של החברה הישראלית ליתר לחץ דם הוא ליצור תכנית מעקב רציפה אחרי השינוי בלחץ הדם לאחר תחילת הטיפול. התכנית כוללת שינוי או תוספת של תרופות בפרקי זמן קצרים כדי להבטיח טיפול יעיל.

לעתים כשלון של תרופה אחת יכול להעיד על צורך בשילוב עם תרופה מקבוצה אחרת ובפעמים אחרות ניתן להחליפה ולנסות תרופות אחרות כתלות בסיבות האפשריות לכשלון הטיפולי.

הדבר החשוב עבורכם כמטופלים הוא להיות מעורבים בטיפול שלכם – להבין אותו, להתמיד בו, לעקוב אחר לחץ הדם שלכם לאורך הטיפול וכמובן לשלב שינוי באורחות החיים כחלק בלתי-נפרד מהטיפול הרפואי וכטיפול הכרחי לשמירה על לחץ דם תקין ובריא.

במרפאה הפרטית של פרופ' עדי לייבה אנחנו עוזרים לכם לכם לאזן את לחץ הדם שלכם מסביב לשעון באמצעות זמינות לכל שאלה, בדיקות לחץ דם רציף ותוכניות טיפול מותאות אישית.

פרופסור עדי לייבה