top of page

GFR נמוך וקריאטינין גבוה- מה צריך לדעת 

GFR הוא מדד לקצב הסינון של הכליה, שמחושב על ידי מדידת הריכוז של המולקולה קריאטינין בדם.

תפקידם העיקרי של ה-GFR והקריאטינין הוא להעיד על מצב תפקוד הכליות, במיוחד במעקב אחר אי ספיקת כליות קלה או קשה. למדו מה הערכים התקינים של GFR, מה יכול לפגוע בקצב הסינון של הכליה וכיצד מטפלים באי-ספיקת כליות

טיפול רפואי יעיל יכול להאט את קצב הירידה ב-GFR ולדחות או להשהות דיאליזה

3

GFR נמוך יכול להעיד על אי-ספיקת כליות כרונית, או על פגיעה קלה וחולפת

2

GFR הוא מדד שמעיד על בריאת הכליות. GFR מחושב על ידי מדידת קריאטינין בדם

1

תקציר

מהו קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) ?

תפקידן העיקרי של הכליות בגופינו הוא לסנן את הדם ולשמור על האיזון הכימי בין מרכיביו.

בכליות, חומרי פסולת מלחים ונוזלים עודפים מוצאים מהדם ומופרשים בשתן החוצה מגופנו - תהליך שקורה באופן יום יומי.

כליות שאינן פועלות היטב לא יוכלו לסנן את הדם בצורה מיטבית ויביאו להצטברות של פסולת ונוזלים עודפים.

הכליה שלנו מורכת מיחידות קטנות של נפרונים (NEPHRON) ובכל כליה יש כמיליון נפרונים!

בנפרון מתבצע ההליך המורכב של סינון הדם ויצירת השתן באמצעות יחידה קטנה שנקראת גלומרולי (GLOMERULI) . בגלומרולי דם עובר ומסתנן לכן תפקיד הכליות כמסננות דם מתבטא בערך הסינון הגלומרולרי (GFR).

בדיוק כפי שלחץ דם מעיד על תפקוד לב ומצבם של כלי הדם, כך המדד להערכת תפקוד הכליות הינו קצב הסינון הגלומרולרי (Glomerular Filtration Rate-GFR)

כיצד מבוצעת הערכת קצב הסינון הגלומרולרי (GFR)? 

כאשר רופא המשפחה ירצה לבדוק את תפקוד הכליות שלכם הוא ישלח אתכם לבצע בדיקת דם פשוטה לקראטינין (Creatinine).

קראטינין היא מולקולה שנוצרת בגופינו באופן יומיומי כתוצאה מחילוף החומרים בשריר והפרשתה אל הדם נשארת קבועה יחסית.

חלק ממולקולות הקראטינין מסוננות בגלומרולי (Glomeruli) ומופרשות בשתן וכך הכליות מבקרות ושומרות על רמה קבועה של קראטינין בדם. רמת קראטינין בדם בהתחשב בגיל, מוצא ומין ומשמשת להערכת קצב הסינון הגלומרולרי(GFR).

הרופא/ה או המעבדה בה בוצעה בדיקת הדם בדר"כ יחשבו את ערך ה-GFR שלך על פי רמת הקראטינין בדם.

חשוב לשים לב:

חריגה מטווח הנורמה של ה-GFR אינה מעידה בהכרח על מחלה.

ערכים שונים מטווח הנורמה יכולים להתבטא אצל ילדים ואצל נשים בהריון.

ערכי סינון גלומרולרי (GFR) תקינים:

ערך GFR תקין במבוגרים הוא מעל 90. יש לזכור שערכי GFR יורדים עם הגיל גם באנשים ללא בעיה בתפקוד הכלייתי. באנשים מעל גיל 60 ערכי GFR יכולים להגיע מתחת ל-90 גם בבריאות כליה מצוינת.

מהם ערכי GFR המוגדרים כנמוכים? על מה הם מעידים?

  • מדידת ערכים גבוהים מהנורמה של קראטינין בדם עלולים להצביע על קצב סינון הגלומרולי (GFR) ירוד (הכליות לא מסננות ולכן ריכוז גבוה של המולקולה ישאר בדם).
    יחד עם זאת ערכים נמוכים מעט מהנורמה יכול להימצא כתוצאה מהתייבשות או סיבות חולפות ושפירות אחרת.

  • כאשר ערכי GFR נעים בין 60-89 נהוג לבחון מדדים אחרים שיכולים להעיד על נזק כלייתי, למשל הימצאות חלבונים בשתן. 

  • ערכי GFR בטווח 60-89 שנותרים נמוכים למשך לפחות שלושה חודשים יכולים להעיד על מחלת כליות בשלביה המוקדמים.

  • ערך GFR נמוך מ-60 למשך מספר חודשים מעיד בדרך כלל על מחלת כליות בדרג חומרה מתונה עד קשה.

  • אם התקבל ערך GFR נמוך מ-15 : הדבר מעיד על כשל כלייתי ומחייב לרוב טיפול מהיר ואינטנסיבי.

יתכן וערך GFR נמוך שהתקבל בבדיקה ושילוב תוצאות הבדיקות המתלוות להלן, יצביע על מחלה כלייתית כרונית (CKD- CHRONIC KIDNEY DISEASE) . מחלה כלייתית כרונית כוללת מצבים שונים הגורמים לפגיעה בכליה וירידת תפקודה התקין בסינון הדם וכך נפגעת השמירה על בריאות גופינו . מחלה כלייתית כרונית מוגדרת כפגיעה כלייתית שנמשכת יותר משלושה חודשים, במבנה או תפקוד הכליות.

הטיפול ב-GFR נמוך ואי ספיקת כליות

אם נמצאו ערכי GFR נמוכים שיכולים להעיד על מחלת כלייה חשוב להתייעץ עם רופא כליות (נפרולוג): הנפרולוג יבצע בירור לסיבה שבגינה אתם סובלים מ-GFR נמוך ויחל בטיפול למניעת התקדמות מחלת הכליות, אם אובחנה.  

ככל שמחלת כליות מאובחנת מוקדם יותר כך, בעזרת טיפול מתאים, הסיכויים לעצור את הידרדרות המחלה גבוהים יותר!

 

אפקטיביות הטיפול תלויה במספר גורמים: בדרגת חומרת המחלה בתחילת הטיפול, גורמי הסיכון, הטיפול התרופתי שאתה נוטל ומצברך הרפואי הכללי.

המפתח לטיפול יעיל באי-ספיקת כליות הוא המחויבות שלך לטיפול: הנפרולוג ווהצוות הרפואי יבנו לך תוכנית טיפול שכוללת לרוב גם שינויי תזונה, גם טיפול תרופתי וגם צורך בבדיקות תכופות. 

איזון לחץ דם וסוכרת- הכרחי לשמירה על הכליות

ככלל לא ניתן לרפא מחלת כליות כרונית אך בהחלט ניתן להאט את התקדמותה ולשמור על איכות חייך לתקופה ארוכה.

לחץ דם: שמירה על לחץ דם תקין ובהעדפה פחות מ130/80. שימו לב: לא כל התרופות לאיזון לחץ דם מתאימות למטופלים עם אי-ספיקת כליות.

סכרת:  חולי סכרת צריכים להקפיד לשמור על רמת גלוקוז תקינה בדם שכן סוכרת לא מאוזנת היא אחד מגורמי הסיכון המובילים להתפתחות אי-ספיקת כליות.

משככי כאבים: שימוש במשככי כאבים מסוימים עלול להחמיר את הפגיעה בכליות.

כולסטרול: רמת כולסטרול גבוהה בדם מדרדרת את תפקוד הכליה ולכן לעיתים יומלץ לכם על תרופות להורדת כלוסטרול. חולי כליות נמצאים בסיכון לפתח מחלת לב וזו סיבה נוספת להגביל את רמת הכולסטרול, הפוגע גם בלב.

תזונה: מרכיבים מסוימים בתזונה רגילה עלולים להחמיר את מצב הכליה. כך למשל, על חולה כליות להפחית את כמות החלבון הנצרכת, תזונה דלת אשלגן מלח, אצל אנשים עם אי ספיקת כליות שכיחה רמה גבוהה מהרצוי של אשלגן בדם, דבר המחייב הגבלתו בתפריט. כל הגבלות התזונה יבוצעו תחת פיקוח וייעוץ עם הנפרולוג.

עישון: מחקרים מצאו קשר בין עישון לבין הדרדרות בתפקיד הכלייתי. הפסקת עישון יכולה להיטיב עם בריאות הכליות שלך, בנוסף על היתרונות הרבים שלה לשאר מערכות הגוף.

השמנה: השמנה עלולה גם היא להחמיר את תפקוד הכליות ולהוריד את קצב הסינון הגולמרולרי. ירידה במשקל, לעיתים בקילוגרמים בודדים בלבד, יכולה לשפר את התפקוד הכלייתי שלכם ולהפחית את הסיכון להתקדמות המחלה.

איזון לחץ הדם והסוכרת, שינוי התרופות והתזונה יכולים כולם להאט את קצב ההתקדמות של אי ספיקת כליות, העלייה בקריאטינין והירידה ב- GFR

bottom of page